בודקים שש דברים, לפי הסדר: שברור על שם מי רשומים הדומיין, האחסון וחשבונות הגוגל ושזה מוסכם בכתב, שכל טופס וכפתור באמת מביאים אליך פנייה, שהאתר עובד בטלפון ונטען מהר, שגוגל יכול לראות אותו ושהכתובות הישנות מופנות, שיש הצהרת נגישות ומדיניות פרטיות, ושהאתר מדבר בשפה של העסק שלך כמו שסוכם באפיון. את התשלום האחרון משלמים אחרי שהכול עובד וסוכם בכתב מה קורה עם הנכסים, לא לפני.
יש רגע אחד בבניית אתר שבו לבעל העסק יש הכי הרבה כוח. והרבה פעמים הוא מוותר עליו תוך חמש דקות.
זה הרגע שבו בונה האתרים שולח קישור ו"נו, מה אומר? אפשר להעלות?".
אתה פותח במחשב. נראה יפה. הצבעים בסדר, התמונות שלך שם, הלוגו במקום.
"מעולה, תעלה."
ואז, אחרי חודש או שלושה, מתחילות ההפתעות. הטופס שלח פניות לתיבה שאף אחד לא בודק. אף אחד לא סיכם מה קורה עם הדומיין אם נפרדים. גוגל לא מכיר את האתר החדש, והעמודים הישנים שהביאו פניות נעלמו.
אף אחד מהדברים האלה לא נראה בבדיקה של חמש דקות במחשב. כולם נראים בבדיקה של שעה, אם יודעים מה לחפש.
אני מלווה עסקים כבר 9 שנים, ובניתי ושיקמתי לא מעט אתרים. הרבה מהעבודה שלי היא לתקן דברים שהיה אפשר לתפוס ביום האישור. אז כתבתי את המדריך שהייתי רוצה שכל בעל עסק יקרא לפני שהוא אומר "תעלה".
יש פה ציר זמן של תהליך אישור נכון, מפת בעלות של מי מחזיק כל נכס, בדיקה של מסלול הפנייה, מה החוק מחייב, איך לנסח תיקונים כדי שלא תריב עם הבונה, איך לחלק את התשלום, וצ'קליסט של 45 דקות שאפשר לעשות לבד, בלי לדעת קוד.
01 מה בכלל צריך לבדוק לפני שמאשרים אתר חדש?
שש שכבות: בעלות, פניות, טלפון ומהירות, גוגל, חוק, והתאמה לעסק. העיצוב הוא רק חלק קטן מהשכבה האחרונה. רוב הבעיות היקרות נמצאות דווקא בשכבות שלא רואים במבט ראשון.
רוב בעלי העסקים בודקים אתר כמו שבודקים תמונה: יפה או לא יפה. זו טעות מובנת. זה מה שרואים.
אבל אתר של עסק הוא לא תמונה. הוא מכונה שאמורה להביא פניות. ומכונה בודקים לפי מה שהיא עושה, לא לפי הצבע שלה.
אז לפני שנכנסים לפרטים, הנה התמונה הגדולה:
| השכבה | השאלה שאתה שואל | מה קורה אם מדלגים |
|---|---|---|
| בעלות | אני יודע מי מחזיק כל נכס? זה כתוב? | ביום שנפרדים, יכול להיות שתתחיל מאפס |
| פניות | כל טופס, כפתור וואטסאפ וטלפון מגיעים אליי? | פניות הולכות לאיבוד בשקט, ואתה חושב שהאתר "לא עובד" |
| טלפון ומהירות | האתר נוח ומהיר בנייד? | אנשים יוצאים לפני שהם בכלל רואים מה אתה מציע |
| גוגל | גוגל יכול לראות את האתר? העמודים הישנים מופנים? | התנועה האורגנית יורדת, ולפעמים לוקח חודשים להחזיר אותה |
| חוק | יש נגישות, הצהרת נגישות ומדיניות פרטיות? | חשיפה לתביעה, ולקוחות שלא יכולים להשתמש באתר |
| התאמה לעסק | האתר מדבר בשפה שלי, ללקוח שלי, כמו שסוכם? | אתר "בסדר" שלא מייצג אותך, ושתרצה להחליף בעוד שנה |
ויש עוד דבר שחשוב לא פחות ממה בודקים: מתי בודקים. אתר בודקים כשהוא עוד לא באוויר, בכתובת זמנית שהבונה שולח לך. ככה אפשר לתקן בלי שלקוחות רואים אתר שבור.
איך נראה תהליך אישור שלא משאיר הפתעות
חמישה שלבים. רובם לוקחים ימים, לא שבועות. שים לב איפה הכסף.
משכי הזמן הם המלצה שלי לאתר תדמית של עסק קטן. באתר גדול או בחנות, כל שלב יכול להיות ארוך יותר.
02 על שם מי רשום הדומיין, ומי באמת הבעלים של האתר?
לא חייב שהכול יהיה רשום על שמך. הרבה פעמים פשוט יותר שמי שבנה מחזיק את הדומיין, האחסון וחשבונות הגוגל ומנהל אותם בשבילך. מה שכן חייב: שתדע על שם מי רשום כל נכס, ושיהיה כתוב שהנכסים שייכים לעסק ויועברו אליך כשתבקש.
אני אגיד את זה ישר, כי אני חי את שני הצדדים. גם אצלי, הרבה פעמים הדומיין, האחסון וחשבונות הגוגל של הלקוח נמצאים אצלי, על שמי, ואני מנהל אותם.
למה? כי רוב בעלי העסקים לא רוצים לעבוד עם פאנל אחסון, הגדרות DNS והרשאות בגוגל. וכשהם כן נכנסים לזה, זה בדרך כלל רק מסבך את התהליך. מישהו מוחק רשומה, מאשר מייל לא נכון, או משנה הגדרה בלי לדעת מה היא עושה.
אז הבעיה היא לא אצל מי הנכסים נמצאים. הבעיה היא כשאף אחד לא סיכם מה קורה איתם. הכול עובד, עד שנפרדים, או עד שהבונה לא עונה לטלפון. ואז מתברר שאין לך שום דבר ביד.
שישה דברים שאתה צריך לדעת מי מחזיק ביום האישור
כל אחד מהם יכול להיות על שמך, או אצל הבונה. שתי האפשרויות בסדר, כל עוד זה כתוב.
בודקים בשירות איתור הפרטים של איגוד האינטרנט על שם מי הוא רשום, ומתי הוא מתחדש.
על שמך, או הסכם בכתביודעים איפה האתר יושב, מי משלם, ומה קורה עם הקבצים אם מפסיקים את התחזוקה.
הסכם תחזוקה כתובמישהו מחזיק גישת מנהל, ואתה יכול לקבל אחת כשתבקש, בלי ויכוח.
גישה לפי בקשההנתונים נאספים לחשבון שאפשר להעביר אליך יום אחד, עם כל ההיסטוריה.
ניתן להעברהברור מי הבעלים, ושאפשר להוסיף אותך כבעלים כשתרצה.
ניתן להעברהתבנית ותוספים בתשלום, תמונות וקבצי עיצוב. ברור מה שלך ומה מתחדש מתי.
רשימה בכתבמה בודקים בפועל, ומה לבקש בכתב
| מה | איך בודקים בעצמך | מה לבקש בכתב |
|---|---|---|
| דומיין | בדומיין ישראלי (co.il), מקלידים את הכתובת בלי www בשירות איתור הפרטים של איגוד האינטרנט, ובודקים על שם מי הוא רשום | שהדומיין שייך לעסק, מי מחדש אותו, ושהוא יועבר אליך כשתבקש |
| אחסון | שואלים איפה האתר מאוחסן ועל שם מי החשבון | מה כולל הסכם התחזוקה, ומה מקבלים אם מפסיקים אותו: קבצים, מסד נתונים וגיבוי |
| ניהול האתר | שואלים מי מחזיק גישת מנהל, ואם תוכל לקבל אחת | גישת מנהל לפי בקשה, תוך זמן סביר |
| Analytics | מבקשים לראות שהחשבון קיים ואוסף נתונים, ועל שם מי הוא | שהחשבון יועבר אליך עם ההיסטוריה, אם תבקש |
| Search Console | מבקשים לראות מי מוגדר כבעלים | שתתווסף כבעלים כשתרצה |
| רישיונות | מבקשים רשימה של כל תבנית ותוסף בתשלום, ועל שם מי הם | מי מחדש, ומה קורה איתם כשנפרדים |
למה הכתיבה כל כך חשובה דווקא בגוגל? כי שם להעברה יש כללים. ב-Google Analytics, לפי גוגל, רק תפקיד "מנהל" יכול להוסיף ולהסיר משתמשים. ב-Search Console רק בעלים יכולים לנהל משתמשים, ואם כל הבעלים המאומתים מוסרים, שאר המשתמשים מאבדים גישה אחרי תקופת חסד. כלומר, אם מי שמחזיק את החשבון לא משתף פעולה, אין לך דרך לקחת אותו בעצמך.
מה זה לא אומר
זה לא אומר שאתה צריך להחזיק את כל הסיסמאות או לנהל את האחסון לבד. רוב בעלי העסקים לא צריכים את זה, ובשביל זה יש אחסון ותחזוקה. זה אומר דבר אחד: מי שמחזיק את הנכסים מחזיק אותם בשבילך, וזה כתוב.
03 איך בודקים שהאתר באמת מביא פניות, ולא רק נראה טוב?
שולחים פנייה אמיתית מכל טופס, לוחצים על כל כפתור וואטסאפ וכל מספר טלפון, מהטלפון ומהמחשב, ובודקים שהפנייה הגיעה לאן שהיא אמורה להגיע, ושהגיעה גם לאנליטיקס. אם לא בדקת את זה בעצמך, אל תניח שזה עובד.
זה החלק שאני הכי מתעקש עליו. כי פה הכסף.
טופס שלא עובד לא נראה שבור. הוא נראה בדיוק כמו טופס שעובד. הלקוח ממלא, לוחץ "שלח", רואה "תודה", והולך. אתה לא יודע שהוא היה. הוא חושב שהתעלמת ממנו.
והחלק הכי מתסכל: אחרי חודש אתה אומר "האתר החדש לא מביא כלום", כשבעצם הוא מביא. הפניות פשוט לא מגיעות אליך.
חמש תחנות בין "שלח" לבין שיחה איתך
בבדיקה אתה עובר את כל המסלול בעצמך. כל תחנה שלא נבדקה היא מקום שבו פניות יכולות להיעלם בשקט.
התחנות מבוססות על מה שאני בודק בכל אתר לפני עלייה לאוויר. התקלות הן דוגמאות נפוצות, לא רשימה מלאה.
הבדיקה עצמה, בעשר דקות
מהטלפון שלך, ואז מהמחשב:
- תמלא כל טופס באתר עם השם שלך והמילה "בדיקה". לא רק הטופס בעמוד הבית. גם בעמודי השירות, גם בחלון הקופץ אם יש.
- תבדוק לאן זה הגיע. למייל שלך? תוך כמה דקות? לא לספאם? אם הפנייה הגיעה לבונה ולא אליך, זה לא תקין.
- תלחץ על כפתור הוואטסאפ. נפתחת שיחה עם המספר הנכון? יש הודעה מוכנה שאומרת מאיזה עמוד הגיעו?
- תלחץ על מספר הטלפון. בנייד הוא צריך לחייג, לא רק להופיע כטקסט.
- תקרא את הודעת התודה. היא בעברית? אומרת מה קורה עכשיו?
- תבקש מהבונה להראות לך שהפנייה שלך נספרה באנליטיקס. אם הוא לא יכול, המדידה לא מוגדרת.
הנקודה האחרונה חשובה יותר ממה שנראה. בלי מדידה, בעוד שלושה חודשים לא תדע אם האתר החדש מביא יותר או פחות מהישן. איך מגדירים את זה נכון כתבתי במדריך לחיבור האתר ל-Google Analytics.
וגם אם הכול עובד, יש עוד שאלה אחת: מה קורה לפנייה אחרי שהיא מגיעה אליך. אם היא נוחתת בוואטסאפ בין עשרות הודעות אחרות, חלק מהן ייעלמו גם שם. על זה כתבתי באיך אני יודע כמה לידים אני מפספס בחודש.
04 איך בודקים שהאתר עובד בטלפון ונטען מהר, בלי להיות טכנאי?
פותחים את האתר בטלפון שלך, ברשת סלולרית ולא בוויי פיי, ועוברים על כל עמוד כמו לקוח. אחר כך מכניסים את הכתובת ל-PageSpeed Insights של גוגל ומסתכלים על שלושת המדדים של חוויית הגלישה בנייד. את שאר הניתוח משאירים לבונה.
הטעות הכי נפוצה בבדיקת אתר: בודקים במחשב. הבונה הראה לך במחשב, אתה פתחת במחשב, הכול נראה מעולה.
אבל אצל רוב העסקים המקומיים שאני מלווה, רוב הכניסות מגיעות מהטלפון. מחיפוש בגוגל, מקישור בוואטסאפ, ממודעה באינסטגרם. אז הטלפון הוא האתר האמיתי. המחשב הוא הגרסה המשנית.
מה בודקים בעיניים, בטלפון
- המסך הראשון. בלי לגלול, ברור מה אתה עושה, למי, ואיך פונים אליך?
- הכפתורים. אפשר ללחוץ עליהם עם האגודל בלי לפספס? הם לא צמודים מדי?
- הטקסט. אפשר לקרוא בלי להגדיל? אין שורות שבורות או מילים שגולשות מהמסך?
- גלילה לצדדים. אם המסך זז ימינה ושמאלה, משהו רחב מדי. זו תקלה, לא עניין של טעם.
- חלונות קופצים. אם חלון מכסה את כל המסך ואין דרך ברורה לסגור אותו, הלקוח יסגור את האתר במקום.
- התפריט. נפתח, נסגר, וכל הקישורים בו מובילים למקום הנכון.
מה בודקים במספרים
נכנסים ל-PageSpeed Insights, הכלי החינמי של גוגל, מדביקים את כתובת העמוד, ובוחרים "נייד". גוגל מגדיר שלושה מדדים של חוויית גלישה, ולכל אחד יש רף של "טוב":
| המדד | מה הוא מודד, בשפה פשוטה | הרף ל"טוב" לפי גוגל |
|---|---|---|
| LCP | תוך כמה זמן מופיע החלק הגדול והחשוב של העמוד | עד 2.5 שניות |
| INP | כמה מהר האתר מגיב כשלוחצים על משהו | עד 200 אלפיות שנייה |
| CLS | כמה העמוד "קופץ" בזמן שהוא נטען | עד 0.1 |
הערה חשובה: באתר חדש לגמרי, לרוב עוד אין לגוגל מספיק נתונים מגולשים אמיתיים, ואז תראה רק "בדיקת מעבדה". זה בסדר. היא עדיין מראה אם יש בעיה גדולה, כמו תמונה ענקית שתוקעת את הטעינה.
אל תיבהל מציון שהוא לא 100. מה שחשוב הוא שהמדדים לא באדום, ושהאתר מרגיש מהיר כשאתה גולש בו ברשת סלולרית. אם הוא מרגיש איטי לך, הוא מרגיש איטי ללקוח.
ואם האתר כבר באוויר, יש גם בדיקת אתר בחינם: דוח אישי תוך 48 שעות על האתר, הפרופיל בגוגל ומה שלקוחות רואים כשהם מחפשים אותך. ואם הוא עוד לא עלה ותרצה שמישהו יעבור עליו איתך לפני שאתה מאשר, תשלח לי את הקישור:
שלח לי את הקישור לאתר החדש, ואגיד לך מה הייתי בודק לפני שאתה מאשר
אעבור על האתר בטלפון ובמחשב, אבדוק את הטפסים, את הבעלות שאפשר לבדוק מבחוץ ואת מה שגוגל רואה, ואחזור אליך עם רשימה קצרה של מה לבקש מהבונה. גם אם האתר עוד בכתובת זמנית.
05 מה בודקים כדי שגוגל לא "ישכח" את העסק אחרי ההחלפה?
שלושה דברים: שהאתר לא חוסם את גוגל בטעות, שכל כתובת של האתר הישן מופנית בהפניה קבועה לעמוד המקביל באתר החדש, ושהאתר החדש מחובר ל-Search Console עם מפת אתר. הראשון לוקח דקה לבדוק, והוא הנפוץ מכולם.
אם זה האתר הראשון שלך, הסעיף הזה קצר יותר. אם אתה מחליף אתר קיים שכבר מביא תנועה מגוגל, זה אולי הסעיף הכי חשוב במאמר.
1. האתר לא חוסם את גוגל
כשבונים אתר, מקובל לחסום אותו מגוגל בזמן העבודה, כדי שגרסה חצי גמורה לא תופיע בתוצאות. זה נכון. הבעיה שלפעמים שוכחים להסיר את החסימה ביום העלייה.
בוורדפרס, למשל, יש תיבה בהגדרות שנקראת "הנחיה למנועי חיפוש לא לאנדקס את האתר". לפי התיעוד של וורדפרס, כשהיא מסומנת, האתר מוסיף לכל עמוד תגית noindex. ולפי גוגל, כשהיא רואה את התגית הזו, היא מורידה את העמוד מתוצאות החיפוש לגמרי, גם אם אתרים אחרים מקשרים אליו.
איך בודקים בלי ידע טכני: ביום שהאתר עולה, תבקש מהבונה צילום מסך של ההגדרה הזו. ושבוע אחרי, תחפש בגוגל site: ואחריו הדומיין שלך. אם לא מופיע כלום אחרי כמה שבועות, משהו חוסם. כתבתי על זה בהרחבה בלמה האתר שלי לא מופיע בגוגל.
2. כל עמוד ישן מופנה לעמוד חדש
נגיד שבאתר הישן היה עמוד "תיקון דוד שמש" שהביא לך פניות מגוגל כבר שנתיים. באתר החדש הכתובת שלו השתנתה. אם אין הפניה, גוגל מגיע לכתובת הישנה, מוצא עמוד שגיאה, ועם הזמן מוריד אותו. והתנועה שבנית שנתיים הולכת.
גוגל ממליצה במפורש, במדריך שלה להעברת אתר: להכין מיפוי של כל הכתובות הישנות לכתובות החדשות, ולהגדיר הפניות קבועות בצד השרת, מה שנקרא 301.
מה אתה מבקש מהבונה: קובץ מיפוי. טבלה פשוטה, עמודה של כתובות ישנות ועמודה של כתובות חדשות. אחר כך אתה בוחר חמש כתובות ישנות, מדביק בדפדפן, ובודק שהן מגיעות לעמוד הנכון. לא לעמוד הבית, לעמוד המקביל.
אם האתר הישן היה בוויקס ואתה עובר לוורדפרס, יש לזה כמה מלכודות משלו. פירטתי אותן באיך להעביר אתר מוויקס לוורדפרס בלי לאבד את הגוגל.
3. Search Console ומפת אתר
האתר החדש מחובר ל-Search Console, אתה בעלים, ומפת האתר נשלחה. ככה גוגל יודע שיש אתר חדש, ואתה רואה אם יש עמודים שהוא לא מצליח לקרוא.
ועוד בדיקה קטנה: כותרת ותיאור לכל עמוד. תחפש את האתר בגוגל אחרי שהוא עולה, ותסתכל מה כתוב בתוצאה. אם בכל העמודים כתוב אותו דבר, או "עמוד הבית", או שם התבנית באנגלית, זה תיקון של חצי שעה שהבונה צריך לעשות.
06 מה החוק מחייב באתר של עסק?
ברוב המקרים: אתר נגיש לפי תקן ישראלי 5568 ברמה AA עם הצהרת נגישות, וטופס שמסביר לפונה למה אוספים את הפרטים שלו ומה ייעשה בהם. ואם אתה שולח דיוור שיווקי, צריך הסכמה מפורשת לזה. אלה לא תוספות. אלה חלק מהאתר.
אני לא עורך דין, וזה לא ייעוץ משפטי. אבל אלה דברים שבעל עסק חייב לפחות לשאול עליהם את הבונה לפני האישור, כי האחריות על האתר היא שלך, לא שלו.
נגישות
לפי איגוד האינטרנט הישראלי, חובת ההנגשה חלה על כל בעלים, מחזיק או מפעיל של אתר שנותן שירות לציבור בישראל, כולל אדם פרטי וחברה. אתר נגיש הוא אתר שבוצעו בו התאמות לפי תקן ישראלי 5568, ובגוף פרטי ההתאמות נעשות ברמה AA, אלא אם התקבל פטור.
מה עוד כתוב שם, ושכדאי לדעת:
- הצהרת נגישות. צריך לציין במקום בולט באתר שבוצעו התאמות נגישות, ולפרסם הצהרה שכוללת בין היתר את רמת הנגישות ופרטי קשר.
- פטור לא קורה לבד. יש פטורים, למשל לעסקים עם מחזור נמוך, אבל לפי האיגוד נציבות השוויון "נוטה להעניק" פטור זמני, כלומר צריך לבקש אותו. לא להניח שהוא קיים.
- החשיפה. לפי האיגוד, אפשר לתבוע פיצוי בלי הוכחת נזק של עד כ-62 אלף ₪ בתביעה פרטנית.
- תוסף זה לא תקן. כפתור נגישות בפינה לא הופך אתר לנגיש. ההתאמות צריכות להיות במבנה עצמו: ניגודיות, טקסט חלופי לתמונות, ניווט במקלדת, טפסים עם תוויות.
מה לבקש מהבונה: שיכתוב לך בכתב לאיזו רמה האתר הונגש, ואיפה נמצאת הצהרת הנגישות. אם התשובה היא "שמנו תוסף", תשאל שוב.
פרטיות בטופס
מאז שתיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקף, ב-14 באוגוסט 2025, המדריך של הרשות להגנת הפרטיות מפרט מה צריך להגיד לאדם כשמבקשים ממנו מידע אישי למאגר: האם הוא חייב למסור אותו או שזה לפי רצונו, למה מבקשים אותו, למי הוא יימסר, ושיש לו זכות לעיין במידע ולבקש לתקן אותו.
בפועל, לאתר של עסק קטן זה אומר לפחות: מדיניות פרטיות שמסבירה את זה בשפה פשוטה, וקישור אליה ליד כל טופס. אם לא ברור לך אם העסק שלך נחשב "מאגר" לפי החוק, זו שאלה לעורך דין, לא לבונה האתרים.
דיוור שיווקי
אם הטופס גם מצרף אנשים לרשימת דיוור, צריך הסכמה מפורשת לקבל פרסומות, בנפרד מההסכמה שיחזרו אליהם. תיבה שכבר מסומנת מראש, או תיבה אחת שמכסה הכול, זה בדיוק מה שלא רוצים. יש פירוט על החוק בכל זכות.
07 האתר עובד, אבל לא מרגיש שלי. זו סיבה לא לאשר?
כן, אם הוא לא תואם את מה שסוכם באפיון: הקהל, המסר, השירותים והטון. לא, אם זה עניין של טעם שלא הוגדר מראש. ולכן המסמך הכי חשוב ביום האישור הוא לא האתר, אלא האפיון שעליו הסכמתם.
סוכנת ביטוח שהצעתי לה אתר לפני כשנתיים פנתה אליי שוב. בינתיים, לפני כשנה, היא סגרה על אתר עם חברה אחרת.
היא לא מרוצה. לא מהתוצאה ולא מהתהליך. והיא מרגישה שהאתר לא מדבר בשפה של הסוכנות שלה. את התחושה הזו אני שומע לא מעט.
במבט ראשון האתר נראה בסדר. אין בו שום דבר "שבור". אבל יש בו שלוש בעיות מהותיות:
- לא נעשה אפיון. אף אחד לא שאל אותה את השאלות שקובעות איך אתר צריך להיראות ולמי הוא מדבר.
- מי שבנה לא הכיר את התחום. וזה ניכר בתוכן. ביטוח ופיננסים זה תחום שבו כל משפט צריך להיות מדויק.
- המיתוג פנה לקהל מבוגר, בזמן שהסוכנות עובדת בעיקר עם סטארט-אפים, חברות ועסקים.
שים לב: אף אחת מהבעיות האלה לא הייתה נתפסת בבדיקה טכנית. הטפסים עבדו. האתר נטען. ועדיין, זה אתר שהיא רוצה להחליף.
עכשיו אנחנו עושים לה אפיון מחדש, עם הרבה שאלות, כדי למנוע את הטעויות האלה. ומה שאני לוקח מזה לכל בדיקת אתר: לפני שאתה בודק אם האתר יפה, תבדוק אם הוא נכון.
איך בודקים "נכון" ולא רק "יפה"
תפתח את מסמך האפיון, או לפחות את הבריף שהעברת לבונה, ותענה על חמש שאלות:
- מי הלקוח שהגדרנו? האם התמונות, הטון והדוגמאות באתר מדברים אליו?
- מה הפעולה העיקרית שאנחנו רוצים שהמבקר יעשה? היא בולטת בכל עמוד?
- כל השירותים שסיכמנו מופיעים, עם עמוד או סעיף משלהם?
- יש באתר משפטים שהיו יכולים להופיע אצל כל מתחרה? אלה משפטים שצריך להחליף.
- אם לקוח ותיק שלך היה נכנס, הוא היה מזהה אותך?
ואם אין מסמך אפיון בכלל? אז זה בדיוק המקור לרוב הוויכוחים ביום האישור. אין לכם על מה להסתמך, וכל אחד זוכר משהו אחר. כתבתי על זה מדריך שלם: מה זה אפיון אתר, ואיך יודעים שמי שבונה לך עשה אותו כמו שצריך.
08 איך מבקשים תיקונים בלי לריב עם בונה האתרים?
שולחים רשימה אחת מסודרת, לא עשרים הודעות וואטסאפ. בכל שורה: באיזה עמוד, באיזה מכשיר, מה קרה ומה היה צריך לקרות, עם צילום מסך. ומפרידים בין תקלה, פספוס מול מה שסוכם, ובקשה חדשה. ההפרדה הזו חוסכת את רוב הוויכוחים.
רוב הריבים בסוף בניית אתר לא מתחילים מחוסר מקצועיות. הם מתחילים מבלבול. בעל העסק שולח הודעה ב-11 בלילה "הכפתור לא עובד", הבונה לא יודע איזה כפתור, באיזה עמוד, באיזה טלפון. אחרי שבוע יש שלושים הודעות, חצי מהן סותרות, ושני הצדדים מתוסכלים.
שלושה סוגים של הערות
| סוג ההערה | דוגמה | מה מקובל |
|---|---|---|
| תקלה | הטופס לא שולח, הכפתור לא נלחץ בנייד, עמוד שגיאה | הבונה מתקן, בלי עלות ובלי ויכוח |
| פספוס מול האפיון | סיכמנו עמוד לכל שירות ויש רק עמוד אחד. סיכמנו כפתור וואטסאפ בכל עמוד ואין | הבונה משלים, כי זה חלק ממה שסוכם |
| בקשה חדשה | "בוא נוסיף בלוג", "חשבתי על עוד שירות", "אולי נשנה את הצבע הראשי" | לגיטימי לבקש, ולגיטימי שיהיה לזה מחיר או זמן נוסף |
כשאתה מסמן לבד לאיזה סוג שייכת כל הערה, קורים שני דברים. הבונה רואה שאתה הוגן, ולכן מתקן מהר יותר את מה שבאמת שלו. ואתה מבין מה אתה מבקש בחינם ומה לא, לפני שזה הופך לוויכוח על כסף.
איך נראית שורה טובה ברשימה
במקום "הטופס לא עובד":
עמוד: תיקון דוודים. מכשיר: אייפון, ספארי. מה קרה: מילאתי את הטופס בתחתית העמוד ולחצתי שלח, לא הופיעה הודעת תודה ולא הגיע מייל. מה היה צריך לקרות: הודעת תודה, ומייל אליי תוך דקה. סוג: תקלה. צילום מסך: מצורף.
עוד שני כללים שעושים הבדל:
- רשימה אחת, אדם אחד. אם גם בן הזוג והשותף רוצים להעיר, תאסוף את ההערות שלהם לפני שאתה שולח. בונה שמקבל הערות משלושה אנשים שסותרים זה את זה, לא יכול לנצח.
- שני סבבים, לא עשרה. סבב ראשון: כל ההערות. סבב שני: רק בדיקה שמה שתוקן באמת תוקן. מה שעולה אחרי זה, הוא כנראה בקשה חדשה.
09 מתי משלמים את התשלום האחרון, ומה זה עולה לי אם אאשר מהר מדי?
את התשלום האחרון משלמים אחרי שהאתר עלה לאוויר, הטפסים נבדקו וסוכם בכתב מי מחזיק כל נכס. לא לפני. ואישור מהיר מדי עולה בדרך כלל יותר מהתשלום שהחזקת: חודש אחד של טופס שבור יכול לעלות לך יותר מכל מה שנשאר לשלם.
אני אומר את זה גם בתור מי שבונה אתרים ומקבל את התשלום האחרון. זה הוגן כלפי שני הצדדים. הבונה יודע בדיוק מה הוא צריך לסיים כדי לקבל את הכסף, ואתה יודע שהוא לא ייעלם לפני שהכול עובד.
חלוקה שאני ממליץ לבקש
| שלב | מה צריך לקרות לפני התשלום |
|---|---|
| מקדמה | הסכם כתוב: מה כלול, לוחות זמנים, כמה סבבי תיקונים, ומי מחזיק את הנכסים בסוף |
| אחרי אישור העיצוב | ראית עיצוב של עמוד הבית ועמוד פנימי אחד, והוא תואם לאפיון |
| תשלום אחרון | האתר באוויר, כל הטפסים נבדקו, ההפניות פועלות, ויש סיכום כתוב על הדומיין, האחסון וחשבונות הגוגל |
זו המלצה, לא חוק. יש בונים שעובדים אחרת, וזה בסדר, כל עוד ברור מראש מה מסמן את הסוף. ואם אתה עוד לפני ההחלטה עם מי לעבוד, יש לי מדריך על כמה עולה לבנות אתר עם רשימת דגלים אדומים בבחירת בונה אתרים.
מה עולה חודש אחד של טופס שלא עובד
מספרים בדויים. תחליף אותם במספרים שלך, והחשבון יעבוד אותו דבר.
כל המספרים להמחשה בלבד ואינם נתון ממחקר. אחוז ההמרה ושיעור הסגירה משתנים מאוד בין עסקים.
10 מה בודקים בחודש הראשון אחרי שהאתר עלה?
ביום הראשון שולחים שוב פנייה מכל טופס, כי דברים נשברים במעבר לכתובת האמיתית. אחרי שבוע בודקים ב-Search Console שגוגל קורא את העמודים ושאין שגיאות. ואחרי חודש משווים פניות לחודש לפני ההחלפה. רק אז האתר באמת "נמסר".
הרבה בעלי עסקים חושבים שביום שהאתר עלה, העבודה נגמרה. בפועל, החודש הראשון הוא המקום שבו מתגלות התקלות שלא היו באתר הבדיקה.
החודש הראשון, לפי ימים
- יום 1: פנייה מכל טופס, לחיצה על וואטסאפ וטלפון. הכתובת השתנתה, וטפסים לפעמים נשברים בדיוק פה.
- יום 1: חמש כתובות מהאתר הישן בדפדפן. מגיעות לעמוד המקביל?
- יום 2: מנעול ליד הכתובת בדפדפן, בלי אזהרות אבטחה, גם עם www וגם בלי.
- יום 7: Search Console. מפת האתר נקראה? יש עמודים שגוגל לא מצליח לאנדקס?
- יום 7: חיפוש בגוגל של שם העסק. האתר החדש מופיע? מה כתוב בתוצאה?
- יום 14: גיבוי. תשאל את הבונה או את חברת האחסון מתי היה הגיבוי האחרון ואיך משחזרים ממנו.
- יום 30: כמה פניות הגיעו לעומת החודש שלפני ההחלפה, ומאיפה. אם יש ירידה חדה, בודקים עכשיו, לא בעוד שלושה חודשים.
- יום 30: תאריכי חידוש. מתי מתחדש הדומיין, האחסון והרישיונות, ועל שם מי החיוב.
ואם במהלך החודש משהו נשבר בוורדפרס, מסך לבן, שגיאה או אתר איטי, יש לי מדריך לתיקון אתר וורדפרס עם מה עושים בעשר הדקות הראשונות.
הצ'קליסט המלא: 45 דקות לפני שאתה אומר "תעלה"
תעבור על הרשימה, ותסמן רק מה שבדקת בעצמך:
- אני יודע על שם מי רשום הדומיין, בדקתי בשירות איתור הפרטים, ויש הסכם שהוא של העסק.
- אני יודע מי מחזיק את האחסון, את גישת המנהל ואת הדומיין, ואיך מקבלים גישה.
- ברור מי הבעלים של Google Analytics ו-Search Console, ושאפשר להעביר אליי.
- קיבלתי רשימה של רישיונות בתשלום ותאריכי החידוש שלהם.
- שלחתי פנייה מכל טופס, והיא הגיעה אליי, לא לספאם ולא לבונה.
- וואטסאפ וטלפון נפתחים נכון מהנייד.
- הפנייה שלי נספרה באנליטיקס, ראיתי בעיניים.
- גלשתי בכל העמודים בטלפון, ברשת סלולרית, בלי גלילה לצדדים.
- PageSpeed Insights בנייד לא מראה מדדים באדום.
- האתר לא חוסם את גוגל, קיבלתי צילום מסך של ההגדרה.
- יש קובץ מיפוי הפניות, ובדקתי חמש כתובות ישנות.
- יש הצהרת נגישות, וקיבלתי בכתב לאיזו רמה האתר הונגש.
- יש מדיניות פרטיות, וקישור אליה ליד כל טופס.
- האתר תואם לאפיון: הקהל, השירותים והפעולה העיקרית.
- שלחתי רשימת תיקונים אחת, מסווגת, וקיבלתי אישור שהכול טופל.
11 מתי הבדיקה הזו לא מתאימה לך?
כשהאתר הוא דף זמני לקמפיין של שבועיים, כשבנית אותו בעצמך בפלטפורמה סגורה, וכשהבעיה היא לא באתר אלא בזה שאף אחד לא נכנס אליו. במקרים האלה חצי מהרשימה לא רלוונטי, או שהיא בודקת את הדבר הלא נכון.
אני מעדיף להגיד את זה ישר, כי צ'קליסט ארוך יכול גם להפחיד בלי סיבה:
- דף נחיתה זמני. אם זה דף לקמפיין קצר, תבדוק את הטופס, את הטלפון ואת המדידה. הפניות, מפת אתר ו-Search Console פחות קריטיים. מה כן חשוב בדף כזה, כתבתי באיך לבנות דף נחיתה שממיר.
- בנית לבד. אם בנית בעצמך בפלטפורמה כמו וויקס, רוב שאלות הבעלות לא רלוונטיות, כי החשבון ממילא אצלך. אבל הבדיקה של הפניות, הטלפון, הנגישות והפרטיות רלוונטית בדיוק אותו דבר.
- אין עדיין תנועה. הבדיקה הזו מוודאת שהאתר עובד. היא לא מביאה אליו אנשים. אם האתר תקין ואף אחד לא מגיע, הבעיה היא בקידום, לא במסירה.
- אין אפיון ואין הסכם. אז הצ'קליסט יתפוס תקלות, אבל לא יפתור את השאלה הגדולה, אם זה האתר הנכון. במקרה כזה, לפעמים עדיף לעצור ולשאול אם צריך אתר חדש או לשפר את הקיים, לפני שמשקיעים עוד.
ואם אתה רק בתחילת הדרך, ועוד לא בחרת מי יבנה לך, אני מלווה את התהליך הזה מהאפיון ועד אחרי העלייה לאוויר, בבניית אתר לעסק קטן.
עמודים ומאמרים שיעזרו לך:
שאלות נפוצות
כמה זמן לוקח לבדוק אתר חדש לפני אישור?
לאתר תדמית של עסק קטן, הבדיקה עצמה לוקחת בערך 45 דקות עד שעה, לפי הצ'קליסט. כדאי לפרוס אותה על כמה ימים: יום אחד לבעלות ולטפסים, יום אחר לגלישה בטלפון ולתוכן. ואחרי התיקונים, עוד חצי שעה כדי לוודא שמה שתוקן באמת תוקן.
הבונה מחזיק את הדומיין והאחסון על שמו. זה תקין?
כן, וזה הרבה פעמים פשוט יותר. גם אצלי לא מעט לקוחות מעדיפים שאני אחזיק ואנהל את הדומיין, האחסון וחשבונות הגוגל, כי הם לא רוצים להתעסק בזה. מה שחשוב הוא שיהיה כתוב שהנכסים שייכים לעסק, מי מחדש אותם, ושהם יועברו אליך כשתבקש.
מותר לבקש תיקונים אחרי שהאתר כבר עלה?
כן, ותקלות כמעט תמיד יתגלו בחודש הראשון. השאלה היא מה כתוב בהסכם. תקלה במה שנבנה, למשל טופס שהפסיק לשלוח, הבונה מתקן. בקשה חדשה, כמו עמוד נוסף, היא עבודה חדשה. לכן כדאי לסכם מראש תקופת אחריות אחרי העלייה לאוויר.
מה עושים אם האתר נראה טוב במחשב ושבור בטלפון?
לא מאשרים. זו תקלה, לא עניין של טעם. מצלמים מסך מהטלפון, כותבים איזה מכשיר ואיזה דפדפן, ושולחים ברשימת התיקונים. אצל רוב העסקים המקומיים שאני מלווה, רוב הכניסות מגיעות מהנייד. אתר שעובד רק במחשב עובד בשביל המיעוט.
צריך שמישהו חיצוני יבדוק את האתר?
אם אתה יכול לעבור על הצ'קליסט בעצמך ולסמן הכול, לא חייב. בדיקה חיצונית שווה את זה כשאתה מחליף אתר שכבר מביא תנועה מגוגל, כשהאתר גדול או חנות, או כשאתה מרגיש שמשהו לא בסדר ולא יודע להגיד מה. עין שנייה תופסת דברים שמי שבנה כבר לא רואה.
מה ההבדל בין אתר בדיקה לאתר באוויר?
אתר בדיקה הוא עותק של האתר בכתובת זמנית, בדרך כלל חסום מגוגל, שבו בודקים ומתקנים בלי שלקוחות רואים. אתר באוויר הוא האתר בכתובת האמיתית. חלק מהדברים, כמו טפסים, הפניות ותעודת אבטחה, צריך לבדוק פעמיים: גם באתר הבדיקה וגם אחרי העלייה.
האתר החדש ירד בגוגל אחרי ההחלפה. מה בודקים קודם?
שלושה דברים לפי הסדר: שהאתר לא חוסם את גוגל בטעות, שהכתובות הישנות מופנות לעמודים המקבילים בהפניה קבועה, ומה Search Console מראה על עמודים שלא נקראו. ירידה קטנה בשבועות הראשונים קורית, אבל ירידה חדה כמעט תמיד מגיעה מאחד משלושת אלה.
מה צריך להיות כתוב בהסכם עם בונה האתרים?
לפחות: מה כלול ומה לא, כמה סבבי תיקונים, לוח זמנים, על שם מי נרשמים הדומיין, האחסון והחשבונות, מה קורה עם הגישות כשנפרדים, תקופת אחריות אחרי העלייה, ומה מסמן את התשלום האחרון. הסכם קצר וברור חוסך יותר מכל צ'קליסט.
- שירות איתור הפרטים של דומיינים ישראליים, ואיך מקלידים את הכתובת בלי www. איגוד האינטרנט הישראלי
- תפקיד מנהל נותן שליטה מלאה וניהול משתמשים, תפקיד צופה מאפשר לראות נתונים בלבד. מרכז העזרה של Google Analytics
- בעלים, משתמש מלא ומשתמש מוגבל, ומה קורה כשכל הבעלים המאומתים מוסרים. מרכז העזרה של Search Console
- הרף ל"טוב" במדדי חוויית הגלישה: LCP עד 2.5 שניות, INP עד 200 אלפיות שנייה, CLS עד 0.1. web.dev של גוגל
- ההגדרה שמבקשת ממנועי חיפוש לא לאנדקס את האתר מוסיפה תגית noindex לכל עמוד. התיעוד של וורדפרס
- כשגוגל מוצאת תגית noindex, היא מורידה את העמוד מתוצאות החיפוש לגמרי. Google Search Central
- מיפוי של הכתובות הישנות לחדשות, והפניות קבועות בצד השרת בהעברת אתר. המדריך של גוגל להעברת אתר
- חובת הנגשה לפי תקן ישראלי 5568 ברמה AA, הצהרת נגישות, פטורים, ופיצוי בלי הוכחת נזק. איגוד האינטרנט הישראלי
- תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות וחובת היידוע כשאוספים מידע אישי. הרשות להגנת הפרטיות
- הסכמת הנמען לקבלת דברי פרסומת, ופיצוי על משלוח בלי הסכמה. כל זכות
לפני שאתה אומר "תעלה"? בוא נעבור על זה יחד
שיחה קצרה על האתר שבנו לך: מי מחזיק כל נכס ומה צריך להיות כתוב, איפה פניות יכולות ללכת לאיבוד, ומה לבקש מהבונה לפני התשלום האחרון. תצא ממנה עם רשימה ברורה.

משה מולה